ברוכים הבאים! אני קווין, מייסד האתר. כמו רבים, חייתי עם תסביך פיזי. קראו על הניסיון האישי שלי, מהאכזבה בצרפת ועד ניתוח האף בטורקיה ששינה את חיי.
בין אם לניתוח זה או אחר, הנה מה שמצפה לכם באיסטנבול: מחירים, חוות דעת, ניתוח, כאב, מלון, אנקדוטות… העדות שלי לפני שתצאו לדרך.
תסביך שהעיק עליי מגיל ההתבגרות
מאז גיל ההתבגרות, דבר אחד הטריד אותי: האף שלי. גדול מדי, בעל דבשת, לא פרופורציונלי לשאר הפנים. מהסוג שאי אפשר שלא להבחין בו בחדר.
בבית הספר לא קראו לי סיראנו, אבל לא היינו רחוקים מזה. עבור רבים זה אולי היה פרט שולי, אבל בשבילי זה היה נטל יומיומי. הלגלוג רק העצים את התסביך, ומהר מאוד התחלתי להתבודד.
כל אינטראקציה חברתית הפכה למקור חרדה, עד שהתחלתי להתרחק מאנשים. העדפתי למצוא מקלט מול המחשב, שם איש לא שפט אותי. המחשבים הפכו למפלט שלי, אבל האף תמיד היה שם.
בגיל 20 כבר לא יכולתי לסבול את זה. החלטתי להתייעץ עם מנתח פלסטי בניס. מה שהיה אמור להיות פתרון לחרדות שלי הפך לאכזבה.
3,800 אירו לאחר מכן, אחרי שגירדתי את תחתית החבית ועבדתי כמו משוגע כפרילנסר בתחום המחשבים, התוצאה לא הייתה מה שציפיתי. הדבשת נעלמה, אבל נוצרה חדשה בצד האף, ויצרה אסימטריה. סיוט שהתחיל מחדש.
13 שנים מאוחר יותר, תקווה באיסטנבול
13 שנים להסתכל במראה ולחשוב “מה לעזאזל עשה המנתח הזה?”, זה הרבה זמן. ואז ב-2020, במקרה, נתקלתי בכתבת טלוויזיה על ניתוחים אסתטיים בטורקיה. איסטנבול, מחירים נמוכים להפליא, מנתחים שנראים כבעלי ידי קסם. 2,200 אירו לניתוח אף בטורקיה. זו הייתה ההזדמנות שלי לסגור את הפרק.
יצאתי לחקירה של ממש: שעות של השוואת מרפאות בטורקיה, קריאת עדויות בפורומים, בדיקת התמחויות המנתחים. רציתי לעשות הכול כדי להימנע מטעות שנייה. אחרי שאספתי מספיק מידע, בחרתי סוף סוף מרפאה שבתקווה תסיים את סבל האף שלי.
לטוס לבד לחו”ל לניתוח היה מפחיד. פחדתי מהלא נודע: השפה, המדינה, הטיסה, הניתוח עצמו. ובכל זאת, ברגע שהגעתי לאיסטנבול, החששות שלי התפוגגו.
עפאף, הרכזת הרפואית של המרפאה, ארגנה עבורי הכול: הסעות, לינה, מתורגמנית, ניתוח, תרופות. טופלתי מקצה לקצה. הייתי בידיים טובות, ולראשונה לא הרגשתי שום לחץ.
אף חדש, וחיים חדשים (ועוד כמה רגעים משעשעים)
הניתוח התבצע, ואחרי כמה ימי השגחה הסירו לי סוף סוף את הסד. שם גיליתי את האף שלי. האף שחיכיתי לו יותר מ-13 שנים! בלי דבשות, בלי אסימטריה. פשוט אף שמשתלב מושלם עם הפנים שלי, כאילו תמיד היה שם.
לראשונה מזה שנים הרגשתי קליל.
אני זוכר את הבוקר הראשון במלון כשהייתי צריך לרדת לאכול ארוחת בוקר עם הראש של פרנקנשטיין, הסד עדיין בולט על האף והחבורות מתחת לעיניים. פחדתי ממבטם של אחרים.
בפועל, זה היה ממש בית משוגעים. בלובי ובמסעדה, ניתוח אף משמאל, הגדלת חזה מימין, השתלת שיער ממול, ומתיחת פנים מאחוריי. בלי לשכוח את האישה שעברה שאיבת שומן מהישבן והייתה צריכה לאכול את ארוחת הבוקר בשכיבה, כמו קייט ווינסלט מול דיקפריו בטיטניק.
כמעט התפתיתי לשאול את המלצר אם יש להם תפריט מיוחד לחולים שזה עתה נותחו.
תודה עפאף, ותודה איסטנבול!
כשחזרתי לצרפת, המשפחה שלי התרשמה מהתוצאה. עד כדי כך שאחותי, גיסי, אמי ושניים מדודיי החליטו גם הם לנסוע לטורקיה לניתוחים שונים.
ולעולם לא אשכח את עזרתה של עפאף, הרכזת הרפואית, שהייתה מדהימה מתחילת הדרך ועד סופה. איסטנבול? עיר יפהפייה, אנשים חמים, מנתחים מוכשרים. וטורקיש איירליינס, גם לא רע.
מצד שני, במלון, ארוחת הבוקר הטורקית המסורתית המורכבת מעגבניות, זיתים, מלפפונים וצ’וריסו… זה לא בשבילי. שימו קרואסונים ושוקולד, בבקשה.
היום, אני מציע את עזרתי בחינם…
הניסיון שלי פקח את עיניי לפוטנציאל של איסטנבול, אבל גם לחשיבות של בחירת מרפאה ומנתח נכונים. אני יודע מה זה להיות אבוד, לא לדעת מאיפה להתחיל. לכן הקמתי את האתר הזה, כדי לעזור לאלה שכמוני אז, מרגישים לבד מול הבחירה הזו.
אני לא סוכנות תיירות רפואית ואני לא מעודד אף אחד לעבור ניתוח אסתטי או לנסוע לטורקיה. לי הייתה חוויה רעה בצרפת וטובה בטורקיה, אבל אחרים עשויים לחוות את ההפך. המטרה שלי היא לשתף את הניסיון שלי ולספק מידע מבוסס מקורות. מכאן, הבחירה בידיים שלכם.
היום אני עושה ככל שביכולתי כדי שאחרים יוכלו לחוות את ההרפתקה הזו בשלווה, מודעים ומלווים היטב. אם זה יכול לעזור למישהו להחזיר לעצמו ביטחון, זה שווה את זה.
הרפתקה אנושית ומקצועית
המסע שלי לאיסטנבול אפשר לי להשלים עם עצמי, והוא הראה לי את הצד החם והנדיב של האנשים שפגשתי שם. הקבלה הייתה מדהימה, הטיפול ללא דופי, ומעולם לא הרגשתי לבד בהרפתקה הזו.
היום אני שמח שביכולתי, בדרכי שלי, להעביר קצת מהניסיון הזה לאחרים. החרטה היחידה שלי? שלא עשיתי את זה קודם.
להתראות, קווין ❤️